הרופאים התרשלו ולא ערכו בירור יסודי למרות חשד לפגמים שהתגלו

בדיקת אולטר סאונד לא הושלמה והתינוק נולד עם מוםידוע לכל עריכת בדיקות לאיתור מומים בעובר מאפשרת את זיהוין המוקדם של מחלות ופגמים בהתפתחות העובר, ובכך עולה עד מאוד הסיכוי להשלמת ההריון בהצלחה וללידה של תינוק בריא. בעידן של היום כל אם מקווה כי אם תקפיד על עריכת בדיקות יתגלו במועד פגמים בעובר אם חלילה קיימים, והיא תוכל להפסיק את הריונה אם תחפוץ. אך מה קורה כשבדיקה מסוימת לא נערכה כמו שצריך, ומום קשה לא התגלה בעובר, והאם ממשיכה בהריונה, ונולד תינוק במצב קשה. האם במצב כזה ניתן לומר שהרופאים אחראים ברשלנות רפואית?

תקציר האירוע

ביהמ"ש המחוזי בחיפה קיבל תביעת רשלנות רפואית של תובעים בעניין הולדה בעוולה של בתם שנולדה עם מום מוחי קשה, לאחר בדיקת אולטרה סאונד שהתבצעה בצורה רשלנית. ביהמ"ש פסק כי הנתבעת התרשלה בכך שנמנעה מלערוך ברור יסודי ומעמיק בנוגע לפגמים אשר נחשדו כי קיימים בעובר לאור בדיקת אולטרה סאונד שנערכה לאם ולא הושלמה עקב קשיים בביצועה, וזאת חרף העובדה כי ניתן היה להשלים את הבדיקה ע"י עריכת בדיקת אולטרה סאונד נוספת.

השתלשלות האירועים

מעשה ב-ה' אשר בחודש אוגוסט 2005 סמוך מאוד ללידתה ערכה טכנאית קופ"ח כללית בדיקת אולטרהסאונד לאמה, ובמהלך הבדיקה נתקלה בקשים שהינם טכניים והתקשתה להשלימה, וזאת חרף העובדה כי הבדיקה, גם אם לא הושלמה, לימדה על חשד שמבנה מומו של העובר הינו בלתי רגיל.

אי לכך נתבקשה האם להגיע למחרת להתאשפז ולערוך בדיקת אולראסאונד נוספת לצורך סקירה מעמיקה ומקיפה של העובר ולצורך הערכה של המשמעות של מבנה המוח החשוד. עם זאת, בפועל סקירה מקיפה ומכוונת למוחו של העובר לא התבצעה למחרת היום על ידי מומחה מטעמה של קופ"ח, והאם שוחררה לביתה מבלי שהושלמה אבחנתה.

מה אמרה הרופאה לאם לפני שחרורה?

רופאה מומחית ברפואת ילדים מטעם קופ"ח שוחחה עם האם לפני ששוחררה מאשפוזה, ולא היה בידה לאור הבדיקה הלא שלמה לתת לאם הסברים מלאים ונכונים בנוגע למצב העובר והפרוגנוזה שלו. בנוסף הרופאה אף הטעתה את האם באומרה לה כי לא קיימת אפשרות להצביע באופן מדויק על בעייתו המוחית של העובר ומהותה. הרופאה רק ציינה במעורפל כי לעובר מבנה מוח שאינו רגיל, וחשיבות תהיה רק לבדיקה שתתבצע לאחר לידתו.

מה קרה כאשר נולדה הילדה?

לבסוף נולדה ה' עם שיתוק מוחין שמשפיע על חלקו השמאלי של גופה השמאלי, ללא אפשרות שימוש ביד שמאל אותה מחזיקה מכופפת, ותוך גרירת רגל שמאל. כמו כן ה' סובלת מפרכוסים ואפילפסיה ומפיגור שכלי שהינו קל.

דבר התובעים

ה' והוריה הגישו תביעת רשלנות רפואית לביהמ"ש המחוזי בחיפה בה טענו כי לו היו מבצעים הרופאים את הבדיקות הנדרשות, הפגמים במוח של ה' שהתבטאו בציסטה פורנציפלית היו בקלות מאובחנים. במצב זה ניתן היה להעניק להוריה מידע מדוייק ומלא בנוגע לפרוגנוזה הצפויה שהיתה גרועה מאוד, כולל הסברים על זכותה לפנות להפסקת הריון למרות ההריון המתקדם.

התובעים הוסיפו כי ברי כי במצב זה הפסקת ההריון היתה מאושרת ע"י הועדה, ולמעשה חזקה כי לאור המומים הנ"ל התובעים היו בוחרים לעשות כן.

דבר הנתבעים

מנגד טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעה, שכן לטענתה, התנהגות התובעים במהלכו של ההריון, כמו במהלכם של הריונות קודמים, מלמדים כי בכל מקרה לא היו פועלים להפסקת ההריון. כך לתובעים ילד קודם עם מום גנטי שונה, והם הונחו מפורשות בנוגע לצורך בביצועם של מעקב הריון ובדיקות לשם שלילת הישנותו של המום בהריונות הבאים, אך התובעים לא הוכיחו כי היו מעוניינים לברר את בריאותו של העובר בהקדם האפשרי במהלך ההריון. היה מצופה כי האם תגיע לכל הבדיקות אליהן הופנתה, תברר את הממצאים באופן מעמיק ותמלא באופן מדויק אחרי כל ההנחיות שניתנו לה, אך התנהגות כזו לא אפיינה את התנהגותה.

מה קבע בית המשפט? האם מגיע להורים פיצוי?

ביהמ"ש קיבל את תביעת הרשלנות הרפואית וקבע כי התרשלות אפיינה את התנהגות הנתבעת, משלא ביצעה בירור מעמיק ויסודי של הפגמים שנחשדו בבדיקת האולטרה הסאונד שלא הושלמה, וזאת חרף העובדה כי ניתן היה להשלים את הבדיקה ע"י עריכת בדיקת אולטרה סאונד נוספת וחוזרת.

הדברים מקבלים משנה תוקף היות ששלב ההריון היה מאוד מתקדם, ואי לכך חובה היה להשלים באופן יסודי את הבירור ולהציג את התמונה הגרועה בשלמותה בפני התובעים, כולל אפשרות לפניה לועדה לשם הפסקת ההריון, ולא לשחרר את האם מאשפוז תוך הסברים מפורשים ולא עמומים על מצבה. ביהמ"ש הדגיש כי לו הבדיקות היו מבוצעות אין ספק כי המום היה מתגלה במלואו כולל הפרוגנוזה הלא טובה.

ביהמ"ש אף דחה את גרסת הנתבעת, לפיה, התובעת בכל מקרה לא היתה פועלת להפסקת ההריון גם לו היה מאובחן המום, שכן היא לא נהגה להקפיד בעצמה על ביצוע בדיקות לאיתור מומים, ופסק כי אין לקבל טענה זו, במיוחד לנוכח העובדה כי הנתבעת לא יידעה את התובעת בזמן אמת על מום זה, ולפיכך לא קיבלה את עמדתה המפורשת בסוגיה זו.

ביהמ"ש הוסיף כי במצב של היעדר הסברים מלאים ומקיפים מצד הנתבעת לתובעים בנוגע למום במוחו של העובר, כולל על הזכאות להפסיק את ההריון, כל ההנחות תהיינה לטובת התובעים. ביהמ"ש אף הוסיף כי הנתבעת גרמה לתובעת נזק ראייתי שהתבטא ברישום שהינו לקוי של הרשומות הרפואיות, מה שמעביר לנתבעת את נטל הראייה, אך היא לא עמדה בו.

ת"א 5840-12-08 ה.א. (קטינה) ואח' נ' שירותי בריאות כללית בע"מ ואח'.
ניתן ביום 24.7.13

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *