טענות המטופלת כנגד הרופאים שהביאה לגילוי מאוחר של סרטן

ידוע לכל כי סיכויי החלמה של סוגים רבים של סרטן טובים בהרבה כאשר הרופאים מגלים את המחלה בשלב מוקדם יחסית. למעשה מנתונים שפרסמה האגודה למלחמה בסרטן עולה כי מרבית סוגי הסרטן השכיחים בארץ ניתנים לגילוי בשלב מוקדם. ישנו אף סיכוי כי במרוצת הזמן גידול שאובחן כשפיר יהפוך לממאיר. נשאלת השאלה האם רופא שאבחן גידול מסוים כשפיר ולאורך הזמן התגלה שהגידול ממאיר יהיה אחראי בהכרח ברשלנות רפואית?

המטופלת הגישה תביעה משפטית כנגד הרופאים המטפלים

בימ"ש השלום בנתניה דחה תביעת רשלנות רפואית של אישה אשר טענה כי הרופאים אבחנו באיחור גידול ממאיר אשר נמצא בבלוטת הרוק שלה. ביהמ"ש קבע כי אופן ההתנהלות של הנתבעים היה ללא רבב, וכי בזמן בו התובעת פנתה לנתבעים לצורך ייעוץ הגידול לא היה ממאיר ולא דרש טיפול ניתוחי אלא מעקב בלבד, מעקב שהיה באחריותה של התובעת לבצעו.

רשלנות רפואית באבחון סרטן

בבדיקה שנערכה הרופא טען "הכל תקין"

מעשה בגברת לוין אשר הבחינה בשנת 1999 בגוש לא גדול בצד השמאלי של צווארה מאחורי האוזן. אי לכך הגיעה בינואר 2000 אל רופא המשפחה שלה בקופת חולים לאומית והופנתה על ידו למומחה אף אוזן גרון. ביופסיה שעברה זמן קצר לאחר מכן העלתה חומר מוגלתי, והתשובה שהתקבלה הייתה כי הגוש שפיר. גברת לוין לא הייתה מרוצה מהטיפול שקיבלה בקופת חולים, ולכן פנתה זמן קצר לאחר מכן לייעוץ אצל רופא פרטי. היא נבדקה על ידו והופנתה לבדיקת מעבדה. שלושה שבועות לאחר מכן בישר לה רופא זה טלפונית כי התוצאה תקינה.

כעבור שנה החלו סיבוכים אצל האישה

לאחר שנה חשה גברת לוין כי הגוש הנ"ל גדל ומכאיב לה, ומשום שהייתה מודאגת, החליטה לברר את המצב, ודרשה לראות בעצמה את תוצאות הבדיקה אליה נשלחה ע"י הרופא הפרטי. לתדהמתה גילתה כי הפרטים האישיים המודפסים על טופס הבדיקה – מספר תעודת הזהות ושנת לידה לא שייכים לה. זמן קצר אחרי כן גברת לוין עברה בדיקה נוספת אשר העלתה ממצאי גידול ממאיר. היא עברה ניתוח דחוף לצורך הסרתו בביה"ח, וטופלה לאחר מכן במחלקת אונקולוגיה, ומאז נמצאה במעקב.

הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית בטענה שהרופא לא זיהה סרטן

גברת לוין הגישה תביעת רשלנות רפואית לביהמ"ש השלום בנתניה כנגד קופת חולים לאומית, בית החולים רמב"ם והרופא הפרטי אצלו טופלה. התובעת טענה כי הייתה רשלנות רפואית בעובדה שייחסו לה תוצאות בדיקה של מטופל אחר. לדבריה, גם אם לבסוף ייקבע כי הגידול היה אכן שפיר עת נבדק היא לא קיבלה טיפול ראוי, שכן הטיפול הנכון כרוך היה בניתוח להוצאת הגידול או לפחות לעקוב אחריו כדי למנוע התפתחותו של הגידול לסרטני בעתיד. התובעת הוסיפה כי בלאו הכי לא ניתנו לה כל הסברים בנוגע לסיכויים ולסיכונים אשר במצבה, כך שלמעשה לא נתנה הסכמה מדעת לטיפול כלשהו.

התובעת טענה לבסוף כי התנהלות הנתבעים הגבירה את סיכוניה לחלות בסרטן ולחילופין הקטינה את סיכוייה להחלמה. התובעת צרפה מטעמה חוות דעת אשר לאורן מצבה מקנה לה אחוזי נכות נוירולוגים כן ופסיכיאטריים לאור העבודה כי דבר מחלתה נודע לה באופן מפתיע ומאוחר.

טענתה של קופת החולים לתביעה

מנגד טענה קופת חולים לאומית כי התובעת טופלה בצורה אחראית ומקצועית ע"י רופא הקופה, וכי למרות שבזמן שטופלה בקופ"ח לא הייתה חולה בסרטן התבקשה להגיע לביקורות, אך תחת הגעה לביקורת בחרה לפנות לרופא פרטי לייעוץ. עוד טענה קופת חולים כי גם גילוי מוקדם בזמנים בהם טופלה אצלה לא היה מביא לשינוי מצבה היום, מכיוון שלפי מומחה ביהמ"ש הניתוח שעברה הסתיים בצורה מוצלחת, הושגה החלמה מלאה ללא גרורות סרטניות, כך שלמעשה לא נגרם לתובעת כל נזק.

ביה"ח והרופא הפרטי הכחישו אף הם את נזקיה הנטענים והוסיפו כי לא התקיימה כל רשלנות מקצועית מצד הרופא, והוא התנהל בצורה זהירה ואחראית תוך הפעלת המיומנות המאפיינת רופא סביר.

דבריו של בית המשפט

בימ"ש השלום בנתניה דחה את התביעה, ובהסתמכו על חוות המומחה מטעמו וקבע כי לא הוכחה כל רשלנות רפואית מצד הנתבעים. ביהמ"ש ציין כי בזמן בו התובעת הגיעה לרופא של קופת חולים לאומית, ואף בזמן בו פנתה לייעוץ אצל הרופא הפרטי הגידול לא היה ממאיר, לא הצריך ניתוח אלא מעקב בלבד אשר התובעת הייתה אחראית לקיימו. למעשה לפי המומחה גם לאחר הניתוח הסתבר כי דרגת הממאירות של הגידול נמוכה ביותר.

> > > > > > > > > > ליצירת קשר עם עורך דין ברשלנות רפואית < < < < < < < < < <

פסיקתו דינו של בית המשפט

ביהמ"ש פסק כי האסכולה הרפואית עליה מתבססת התובעת בטוענה כי דרך הטיפול בה הייתה שגויה לא מתיישבת עם הממצאים והמסקנות של המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש ועם המטרה הידועה להתמודד עם סיכונים מוכרים וצפויים בעת הרלוונטית לאירוע. בית המשפט אף הוסיף כי אפילו היה מוכח כי הרופאים התרשלו בדרך פעולתם לא הוכח כלל כי בדרך התנהלות שונה מצבה של התובעת היום היה אחר.

אשר לטעות ברישומי בית החולים ביהמ"ש קיבל את עמדת הרופא הפרטי והמומחה מטעם ביהמ"ש וציין כי הגם שחל שיבוש כלשהו בפרטים המזהים בטופס הבדיקה שנערכה בבית החולים אין ספק שהתוצאה של הבדיקה היא אכן של התובעת עצמה ולא של אדם אחר.

לבסוף דחה ביהמ"ש לנוכח העדרה של תשתית ראייתית את טענות התובעת בנוגע להעדרה של הסכמה מדעת.

ת"א 4145-07 לוין נ' קופת חולים לאומית ואח'
ניתן ביום 10.1.13

[ois skin="skin2"]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *