לילוד נגרם שיתוק בידו השמאלית עקב רשלנות בלידה

לתינוק נגרם שיתוק בידבהיות התובע בן 21 תבע יחד עם אמו את ביה"ח "מאיר" בכפר סבא ואת קופ"ח כמפעילתו ברשלנות רפואית בעת לידתו, שבעטיה הסתבכה הלידה בכליאת כתפיו (פרע כתפיים), וכתוצאה ממשיכה טראומטית של ראשו על מנת לחלצו נפגעו העצבים של ידו שמאלית ונגרם לו שיתוק, שמכונה על שם ERB.
לטענת מומחה מטעמם, הנתבעים התרשלו בילודו של י' מתחילת הדרך. כאשר הגיעה אמו לביה"ח הרופאים לא ביצעו הערכת משקל קלינית לעובר, למרות שהבטן של האם נראתה גדולה, וזאת בניגוד לסטנדרטים הרפואיים המקובלים.

שלב הערכת המשקל

כתוצאה מאי הערכת המשקל לא ציפו הרופאים כי הלידה תסתבך בכליאת כתפיים. אילו היו עושים זאת הם היו נוכחים לדעת כי העובר גדול מאוד והיו נערכים לכך, היו מכינים חדר לידה בצוות מוגבר, ואף בוחרים בלידה באמצעות ניתוח קיסרי. גם כאשר החליטו על לידה רגילה, הלידה היתה צריכה להתבצע ע"י רופא מיילד בכיר בצירוף רופא מרדים ורופא ילדים, ולא ע"י מיילדת בלבד, כפי שקרה בפועל.

לטענתם, אף היתה התרשלות בדרך חילוצו של התובע בעת הלידה. החילוץ מהרחם נעשה באופן טראומטי ביותר, ראשו נמשך בחוזקה יתרה ובפתאומיות על ידי המיילדת, וגרם לפגיעה כה חמורה בכתף עד כי רופא הילדים אבחן אותה כשבר אף ללא הדמיה, למרות שבסופו של דבר לא אובחנה כשבר, וכתוצאה מכך נגרם לו שיתוק. בנוסף טענו התובעים כי משך השלב השני של הלידה היה ארוך מדי, ואף הוא היווה גורם סיכון לכליאת כתפיים בלידה.

דבר המומחה הרפואי

לטענת המומחה לרשלנות רפואית מטעמם, אמנם לא נרשם במסמכים כי היה קושי בחילוץ התינוק, אך זאת עקב חוסר תיעוד רפואי כנדרש.

למעשה לטענתם, כל הגיליון הרפואי לוקה בחסר, ובפועל למעט פרטים אודות בדיקת לחץ דם ומשקל היולדת לא נרשמו כל פרטים אחרים, לא על בדיקת היולדת עם קבלתה, לא על מנח העובר במהלך הלידה, ואף נעדר רישום בנוגע לבדיקת רופא ואחות בארבע השעות האחרונות לפני שהתובע נולד ובנוגע למצבו מיד לאחר הלידה.

עם זאת, רישומים רפואיים מאוחרים ללידה שנעשו ע"י רופא ילדים מציינים כי התובע נולד עם שבר בעצם הבריח בצד שמאל ואף מי שפיר מוכתמים בצואה של הילוד.

מנגד הכחישו הנתבעים כי התרשלו, וטענו, על סמך מומחה מטעמם, כי הטיפול שהוענק לתובעת במהלך הלידה היה בהתאם לכל הסטנדרטים הרפואיים המקובלים. הלידה עצמה נעשתה ללא כל קושי, ואין עדות כי התרחש פרע כתפיים.

הילד קיבל ציון אפגר גבוה ביותר, והשיתוק שאובחן אצלו בעצב הברכיאלי אינו קשור כלל לרשלנות בלידתו, ולטענתם, מהספרות הרפואית נלמד כי מחצית ממקרי שיתוק בעצב זה אינם קשורים כלל לפרע כתפיים, אלא לנזק שנגרם טרם הלידה. לטענתם התובעת סבלה מסכרת הריונית ומעליה במשקל שהם בין הגורמים הידועים לשיתוק בעצב הברכיאלי.

מה קבע בית המשפט?

ביהמ"ש קיבל את התביעה, וציין כי ציון אפגר הגבוה שניתן ליילוד מיד עם לידתו אינו שולל את היתכנות כליאת הכתפיים בעת הלידה או את הנזק שנגרם לתובע בעת הלידה.

ביהמ"ש דחה את טענת הנתבעים כי הנזק לתובע נגרם מגורמי סיכון אחרים (שהרי בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח קשר סיבתי בין מעשה ההתרשלות לנזק), ולא מעצם הלידה הטראומטית.

כך דחה את טענתם כי התובעת סבלה מסכרת הריונית, היות שהבדיקות להמסת סוכר שהתובעת ערכה בהריונה היו תקינות. כן דחה את טענתם כי השיתוק נגרם עקב עלייה מרובה במשקל בעת הריונה, וקיבל את דברי המומחה מטעמה כי התובעת לא עלתה בהריונה יותר מהמשקל המותר.

עקב החסר הרב ברישומיהם הרפואיים ביהמ"ש העביר מהתובעים לנתבעים את נטל הראייה להוכיח כי לא התרשלו. בראש ובראשונה קבע ביהמ"ש כי הנתבעים לא הוכיחו כי ביצעו הערכת משקל של הילוד לפני הלידה למרות העובדה כי התובעת הגיעה ללידה עם בטן גדולה, וידוע כי משקל גדול של העובר מהווה גורם סיכון מוכר.

ביהמ"ש קבע כי הם לא עמדו בנטל, ונהפוך הוא, אי רישומה של הערכת המשקל למרות שנדרשה מלמדת שלא נעשתה הערכה כזו. ביהמ"ש אף קבע כי הנתבעים לא הוכיחו כי משך הלידה בשלבה השני היה תקין, ולא ארוך יתר על המידה, וכי נערכו ליולדת בדיקות כולל בדיקות מוניטור כנדרש.

כן קבע ביהמ"ש כי הנתבעים לא עמדו בנטל להוכיח כי העובר נולד במצב תקין, ולפיכך קבע כי מצבו של התובע בזמן הלידה היה קשה ביותר, וכי הוא סבל מחבלות, משינויים קשים בידו השמאלית ובוצעה בו החייאה, והנתבעים אף לא הוכיחו את הסיבה המדוייקת לנזקיו של התובע שלטענתם, אינה באחריותם.

לאור כל זאת קבע ביהמ"ש כי הנתבעים שלא עמדו בנטל להוכיח כי הלידה שהתבצעה רק על ידי מילדת ולא ע"י רופא לא היתה טראומטית, וכי במהלכה לא התרחש אירוע של כליאת כתפים, מה שגרם לשיתוק שממנו סובל התובע, התרשלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *