נזקים בלידה

תביעת רשלנות רפואית בגין נזקי גוף שנגרמו במהלך הלידה

עומר (שם בדוי) נולד באוגוסט 1974 במשקל של 2.435 ק"ג בבית החולים "שיבא". אמו, שהיתה בשבוע ה- 37 של הריונה, הגיעה לבית החולים, לאחר שסבלה מירידת מים. בבדיקה שנערכה בבית החולים עלה חשד כי העובר נמצא במצב עכוז. צילום בטן הוכיח שאכן כך הדבר ולכן הובהל רופא בכיר אל חדרה על מנת לבחון אפשרות לביצוע ניתוח חירום – ניתוח קיסרי.

עברת לידה עם סיבוכים ? בחני זכויותיך כעת — > פורום רשלנות רפואית

לאחר חמש שעות, מרגע הגעתה לבית החולים, החלה לסבול אמו של עומר מצירי לידה. ניתן לה תכשיר מיוחד, המגביר את הצירים ומזרז את הלידה במהירות עד לכדי לידה וגינאלית. אולם, מכיוון שעומר היה במצב של עכוז, הוא חולץ באופן מיוחד, עובדה שגרמה לו לפגיעה עצבית ולשיתוק בגפיים העליונות, שבחלוף השנים נותר חלקי אך ורק בגפה הימנית. בשל כך, נקבעה לעומר נכות של 35%.

רשלנות במהלך לידה

בחינת טענותיהם של שני הצדדים – מי אשם?

בשל נזק זה, פנה עומר אל בית המשפט והגיש תביעה משפטית. עומר טען במסגרת תביעת רשלנות רפואית זו כי אמו, שזוהי היתה לידה הראשונה, לא נבדקה כהלכה בעת הגעתה אל בית החולים, לא נבחן מצבה הרפואי, לא נאסף מידע כללי עליה, לרבות זה הקשור להפלה שעברה בעבר, וכן גם לא נבדק משקל הילוד וסוג העכוז שבו הוא נמצא. במקביל, המשיך וטען עומר כי גם לא נכח בחדר צוות מקצועי ומיומן ורק כאשר היה קושי לחלצו, נקרא לחדר רופא נוסף לצורך סיוע.

במסגרת תביעת רשלנות רפואית זו התמקד עומר גם בעובדה שלמרות שמצבו חייב ניתוח קיסרי, בוצעה לידה וגינאלית, שבסופו של דבר, גרמה לילוד נזק. אמו של עומר, שידעה כי הוא נמצא במצב עכוז, ביקשה מהרופא התורן שיילדה בניתוח קיסרי, אולם הוא סירב לבצע זאת. עוד הוא טוען כי אף אחד מהגורמים הרפואיים לא הסביר להוריו על מצבו האמיתי לאחר הלידה וגם לא הפנה אותם לקבלת טיפול פיזיותראפי מתאים.

בית החולים, הנתבע, מסכים עם דבריו של עומר, במסגרת תביעת רשלנות זו, שאכן היה צורך בניתוח קיסרי בשל האבחנה שמדובר במצב עכוז, אולם לא מסכים עם הטענה שנגרם נזק לעומר כתוצאה מהלידה הווגינאלית שבוצעה והטעויות הרפואיות שבוצעו במהלכה.

קראו מידע גם על: רשלנות רפואית אי הסכמה מדעת

משפט ראשון ותוצאותיו

בית המשפט, בבואו לבחון את טענות שני הצדדים ביקש את חוות דעתו של רופא מומחה. רופא זה טען כי העובר לא סבל מפיגור צמיחה שהצריך ניתוח קיסרי וכי מצב עכוז איננו בהכרח הסיבה המרכזית לביצוע ניתוח חירום. אולם, רופא זה התקשה לאבחן את מצבו המדויק של הילוד שכן לא בוצע רישום מדויק שתיעד את מהלך הלידה ואת מצב העכוז שבו היה הילוד בטרם הלידה. ולכן, הסיק בית המשפט שמדובר היה במצב המאפשר לידה וגינאלית, שכן אם היה אחרת, לא ניתן היה לבצע לידה מסוג זה.

ערעור ופסק דין סופי – רשלנות רפואית או לא?

עומר החליט לערער על פסיקתו של בית המשפט, וטען, במסגרת ערעור תביעת רשלנות רפואית זו, שלא יוחסה חשיבות לעובדה שלא נכח צוות רפואי מקצועי במהלך הלידה וכי אמו העידה שרוב הזמן נכחה בחדר לבדה ורק לאחר שצעקה שהעובר יוצא הגיעה אל החדר אחות ומיד אחריה רופא שקרא לרופא נוסף.

בית המשפט, שבחן את ערעורו של עומר, הסיק כי הרישום הרפואי שבוצע היה מינימאלי ואיננו מאפשר לבחון את המצב שבו היה הילוד, את הסיבות ללידה הוגינאלית ועל כן יש לדון בשנית האם אכן סוג לידה זה הוא הגורם לנזק. בנוסף, התייחס בית המשפט לחובת הזהירות המוטלת על בית החולים ועל בחירתו של הרופא ליילד את אמו של עומר בלידה וגינאלית ולא באפשרות של ניתוח קיסרי. ועל כן, מצא בית המשפט כי אכן זהו מקרה של רשלנות רפואית והפרת חובת הזהירות. עוד פסק בית המשפט כי ישנו קשר ישיר בין הנזקים שנגרמו לעומר לטיפול שבוצע, ועל כך, החליט בית המשפט, על בית החולים לשלם לעומר פיצוי כספי על סך של 30,000 ₪.

[ois skin="skin2"]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *