רשלנות בניתוח

רשלנות רפואית בניתוחניתוח רשלני – באילו מקרים ניתן לתבוע? כל התשובות

רשלנות רפואית בניתוח – מהי?

רשלנות רפואית בניתוח מתייחסת לטווח רחב של פרוצדורות רפואיות פולשניות. ניתוח עשוי להיות הכרחי, לנוכח מצב בריאותי של המטופל המחייב התערבות כירורגית. אולם, יתכנו גם ניתוחים שאינם הכרחיים, שניתן לוותר עליהם כליל. כאלו למשל הם ניתוחים קוסמטיים, אשר ככל שהם משאת נפשו של המטופל, אין בהם בדרך כלל צורך רפואי של ממש.

בין שמדובר בניתוח הכרחי ובין שמדובר בניתוח אחר, בכל מקרה של נזק כדאי לבחון – האם מקורו ברשלנות של הצוות המנתח או מי ממנו? האם ניתן היה למנוע או לפחות להקטין את הנזק שנגרם?

לבחינת נסיבות מקרה באמצעות רופאים ועורכי דין רשלנות רפואית בניתוח מקצועיים – הקליקו כאן ואנו ניצור עימכם קשר בהקדם ככל הניתן.   

הסכמה מדעת לניתוח

כמו בכל פרוצדורה רפואית, השלב הראשון הוא ההסכמה לניתוח. על הרופא להסביר לכם את מכלול הסיכונים שבניתוח, את החלופות שקיימות לו ואת הסיכויים להצלחתו. למעשה, ככל שהניתוח פחות נחוץ מבחינה רפואית, כך גדלה חובת המטפל להרחיב ולספק לכם מידע אשר יאפשר לכם להגיע להחלטה מושכלת.

בשאלת קיומה של הסכמה מדעת, בוחן בית המשפט את נסיבות המקרה גם בהתאם למטופל הספציפי שבפניו. כך למשל, בתביעת רשלנות רפואית בניתוח של חייל בשירות חובה, ביקש הלה למלא קמט במצחו ע"י הזרקת סיליקון. בפועל, לאחר ההזרקה, הופיעו במצחו של התובע גבשושיות אדומות ונפוחות. בית המשפט קיבל את עדותו של התובע לפיה הוסבר לו שמדובר בהזרקת חומר שנספג וכי מדובר בטיפול פשוט נטול סיכונים מיוחדים. במסגרת נימוקיו, ציין בית המשפט כי לא הובאו בפני התובע מלוא הסיכונים שהיה מתחייב להביאם בפניו טרם ההליך ולקבל את הסכמתו המלאה מדעת לביצוע ההליך.

כמו בפסק הדין הנ"ל, גם בפסקי דין רבים שעניינם רשלנות רפואית בניתוח פסק בית המשפט פיצויים לתובע בגין העדר הסכמה מדעת אף על פי שלא נגרם נזק בפועל. כך שגם אם עברתם ניתוח שהסתיים בהצלחה, אך מבלי שהתקבלה הסכמתכם המודעת – ייתכן שאתם עדיין זכאים לפיצוי.

כמו כן, חשוב לדעת כי גם אם חתמתם על טופס הסכמה מדעת, חתימה זו מהווה אינדיקציה בלבד, מני רבות, לקיומה של הסכמה מדעת. מכאן, שעשויים להיות מקרים בהם מנותח חותם על טופס ההסכמה ועדיין בית המשפט יקבע כי הוא לא נתן הסכמתו המודעת לניתוח. כך לדוגמא במקרה בו נחתם הטופס בזמן שהמטופל היה מטשוטש, במהלך ההרדמה עובר לניתוח.

באילו מקרים עשויה לקום עילת תביעה?

השלב הבא שניתן לציין בהקשר של רשלנות רפואית בניתוח, הוא השלב של הניתוח עצמו. ניתוח הוא הליך שבמסגרתו עשויות להתעורר בעיות רבות. כך למשל, כאשר קיימת שיטת ניתוח חדשנית יותר, שסיכוניה פחותים, בחירה בשיטה הישנה עשויה להיחשב כשימוש בסטנדרט רפואי לא סביר ולעלות כדי רשלנות בניתוח.

עילה נוספת לרשלנות בניתוח היא במקרה מצער שבו נותר חפץ זר בגופו של המנותח. מדובר ברשלנות מובהקת שניתן לתבוע פיצוי בגינה.

רשלנות בניתוח אינה מתייחסת רק לניתוח כשלעצמו, אלא גם בפרוצדורות הרפואיות שנעשות כהכנה לניתוח, למשל – בהרדמה. הרדמה לא נכונה של המנותח עשויה לפגוע בו קשות – התעוררות במהלך הניתוח, נכות או חלילה מוות.

לסיכום

כאשר תובעים בגין רשלנות בניתוח, כשלב ראשון, יש לאתר כל רשומה רפואית רלוונטית על מנת להעריך את היקף הנזק. בהמשך, התיק הרפואי יעבור לבחינה של מומחה רפואי, לצורך הכנת חוות דעת רפואית אשר מטרתה לתמוך בטענות התביעה.

לאחר איסוף החומר הרפואי וגיבושה של חוות דעת מטעם מומחה רפואי, השלב הבא הוא למעשה הגשת התביעה לבית המשפט.

כמובן, שמדובר ברשימה לא ממצה ולכן בכל מקרה של חשש לקיומה של רשלנות רפואית בניתוח, רצוי להיוועץ במומחים רפואיים ועורכי דין המכירים את התחום, אשר יכולים לייעץ לכם באופן מקצועי ותוך שמירה על סודיות, על סיכויי תביעתכם.

[ois skin="skin2"]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *