תביעות רשלנות רפואית בעירוי דם

עירוי דם נחשב לאחד ההליכים הרפואיים השכיחים ביותר. במקרים רבים מאד הוא יכול להיות מציל חיים, ובתנאי שניתן זמן קצר לאחר קרות האירוע, בעקבותיו זקוקים למנת הדם. במקרים מסוימים הוא יכול לעזור להתמודד עם מחלות דם שונות, והוא משמש הליך שגרתי המתבצע במרכז הרפואי וניתן אחת לכמה ימים. רשלנות רפואית בעירוי דם איננה שכיחה כל כך אמנם, אך יכולה להוביל לתוצאות חמורות ביותר ולגרום לנזקים קשים. הגשת תביעת רשלנות רפואית נעשית בעזרתו של עורך דין המתמחה בתחום ומכיר באופן מעמיק את כל הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות לכך.

כיצד באה לידי ביטוי רשלנות רפואית במסגרת הליך זה עירוי דם ניתן במקרים שונים ?

הוא כולל את העברתו של הדם מאדם אחד לאחר והוא יכול, כאמור, להציל חיים. ישנן לא מעט מחלות המצריכות קבלת עירוי דם באופן שגרתי, כמו אנמיה קשה או המופיליה.

וגם במקרים של פגיעה בתאונת דרכים, בפיגוע או אפילו במהלך הלחימה, נדרש לעיתים להציע טיפול רפואי הכולל עירוי דם. לצערנו, גם בתחום זה אנו שומעים על מקרים של רשלנות רפואית, מקרים שגרמו לנזק, ובעיקר מקרים שניתן היה למנוע אותם.

רשלנות רפואית בעירוי דם יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים:

-מתן עירוי דם הכולל מנת דם נגועה באיידס.
-מתן עירוי דם של מנת דם הנגועה במחלות זיהומיות שונות, כמו צהבת למשל או שחמת הכבד.
-סיבוכים הנגרמים בשל החדרה לא נכונה של מחט העירוי עצמו.
אבחון לא נכון של הסיבה, שבגינה ניתן העירוי.

כל אחת מהסיבות הנזכרות כאן היתה גם כזו שבעקבותיה הוגשה, ולא אחת, תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט. בכל הקשור למקרים של מתן עירוי דם של מנות דם הנגועות במחלות זיהומיות או באיידס, הרי שמאז 1987 כל מנת דם שנתרמת מחויבת לעבור בדיקה מקיפה כדי לבחון האם היא נגועה באחת מהמחלות האלו.

הסיכוי כיום לקבל מנת דם נגועה הוא קלוש ביותר, ובכל זאת גם היום, ולמרות הבדיקות שנעשות, ישנם מקרים בהם ניתן עירוי של מנת דם נגועה, מקרים המצדיקים את תביעתו של הגורם שהגיש סיוע רפואי זה, במסגרת תביעת רשלנות רפואית.

הבעייתיות בהגשת תביעה בגין מנת דם נגועה בצהבת

במקרים של מתן עירוי דם של מנת דם נגועה באיידס, יכול מקבל העירוי או בני משפחתו לתבוע בגין רשלנות וזאת לפי חוק פיצויי נפגעי עירוי דם משנת 1992.

אולם, בניגוד למדינות אחרות, במדינת ישראל טרם חוקק חוק, המתייחס למתן פיצוי לכל אלה שניתן להם עירוי דם עם מנת דם הנגועה בצהבת. נכון להיום, ובהסתמך על מקרי תביעות רשלנות רפואית שהוגשו בבית המשפט, קובע בית המשפט, בהתייחסותו לכך, כי מדובר בסיכון רפואי ידוע ולכן אין לקבוע שזוהי רשלנות רפואית. ולמרות זאת, בית המשפט נוטה לבחון כל מקרה לגופו ולפסוק בהתאם האם או איזה פיצוי מגיע לנפגע או לבני משפחתו.

זאת, לעומת מערכות משפט אחרות בעולם, כמו זו שבאנגליה למשל, הבוחנת מקרים של עירוי דם עם מנה נגועה בצהבת תוך התייחסות לתוצאה עצמה: כלומר, האם מי שקיבל את העירוי הנגוע החלים בסופו של דבר, או שמא נפטר כתוצאה ממנו.

דוגמא לפסק דין בנושא זה

במסגרת תביעת רשלנות רפואית בעקבות עירוי דם תבע חולה, שסבל ממחלת כליות, את בית החולים, בטענה שניתן לו עירוי דם נגוע בצהבת, עירוי שגם לו עצמו לחלות במחלה ולסבול מסיבוכים נוספים. לטענתו, בעקבות כיב בתריסריון ולחץ דם גבוה, פנה החולה אל סניף קופת החולים, נבדק על ידי הרופא במקום ובעקבות כך ניתנו לו משככי כאבים.

משאלה לא עזרו, הובל התובע אל בית החולים שם נמצא כי הוא סובל מדימום קשה בדרכי העיכול. בשל הדימום ניתן לו עירוי דם, אולם עירוי זה היה נגוע בצהבת. בעקבות כך החל לסבול מתסמינים המעידים על מחלת הצהבת וכן מסיבוכים נוספים.

בית המשפט קבע שאכן מדובר היה ברשלנות רפואית הן בגלל הטיפול הראשוני של מתן משככי הכאבים והן בגלל העירוי המזוהם. אם גם אתם או אחד מבני משפחתכם קיבלתם עירוי דם נגוע, אתם מוזמנים לפנות אלינו כדי לבחון את המקרה ולבדוק באילו הליכים משפטיים כדאי לנקוט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *